יש לי יום הולדת!

יש לי יום הולדת , היום, א' ניסן.

נולדתי בראש חודש ניסן, תחילת האביב הרישמית ותחילת השנה לפי התורה.

משנה לשנה אני מתרגשת יותר מהתאריך הזה ומבינה כמה הוא משמעותי וכמה הוא השפיע על חיי ועדיין משפיע.

לפני שנתיים כתבתי על יום ההולדת שלי ועל המשמעות של היום הזה עבורי.

יום של חשבון נפש, סקירה של השנה שחלפה וקבלת החלטות לשנה הבאה.

כמו בכל שנה, גם השנה הכנתי לעצמי רשימה כזו ואני משתפת אותה פה.

הכתיבה נותנת תוקף למילים והשיתוף בבלוג מאוד מחייב אותי,

אז הנה היא:

להנות יותר מהדברים הקטנים

אני מעריכה מאוד את מה שיש לי ומלאה בהכרת תודה על בן הזוג שלי, הילדים, המשפחה, החברים ואפילו השכנים.

אני נהנית מאוד מרגעים פשוטים ורוצה להיות נוכחת בהם יותר. פשוט להיות ברגע.

להניח לסמרטפון, להניח לטרדות היומיום ולנשום את הרגע.

את היד של גלעד בכף ידי בדרך לגן (הוא ילד שמרגש אותי) , את החיבוק החם של תמר בכל בוקר (היא משו משו) , את הנשיקות הקטנות וההתרפקות של יאיר (שלא ייגמר לעולם!) ואת הרגעים האינטימיים שלי עם אבישג (הייתי משלשת אותם!)
אפילו את הנשימות של מנשה לצידי במיטה בלילה.

שום דבר לא מובן מאליו בכלל ואני רוצה לחוות אותו עד הסוף.

להאמין יותר בעצמי ובטוב שיש בי

היום, ממרום שנותי, אני יודעת שאני טובה. אני יודעת כמה אכפת לי, אני יודעת מה כוונותיי ומה מניע אותי. אני יודעת.

לפעמים, אני מכירה אנשים שלא ממש יודעים או מכירים אותי ומניחים דברים אחרים (וזה בסדר, זו זכותם) ואומרים דברים, ועושים דברים ואני נפגעת. אוי כמה שאני נפגעת (יוסטון, את כאן?)

ואני רוצה להצליח יותר לחזור לציר של עצמי. להתיישר, להזדקף , להזכיר לעצמי שוב ושוב מי אני ולהאמין ולקוות שרוב האנשים שמכירים אותי יצליחו לראות בי את החלקים הטובים יותר.

 לכתוב יותר. פשוט לכתוב לכתוב לכתוב.

במהלך השנים בהם אני כותבת את הבלוג הזה הבנתי שאני פשוט אוהבת לכתוב. זו הזרימה שלי.

אני כותבת רצוף, כותבת את עצמי, מהבטן, מהלב.

רוצה מאוד להפוך את הכתיבה שלי לחלק משמעותי מחיי.

אז אם את קוראת ויש לך רעיון איך אני יכולה לעשות את זה… ספרי לי- יש סיכוי שזו תהיה מתנת יום הולדת מעולה עבורי (הנה, אני צועקת את החלום שלי)

לישון ממש מוקדם לפחות פעם בשבוע

כן, עוד פוסט, עוד מכונת כביסה, עוד ועוד ועוד…

חייבת חייבת לישון מוקדם.

לעשות התעמלות אירובית

אני מתאמנת. פילאטיס מכשירים. אוהבת את זה מאוד ואם הייתי יכולה להרשות לעצמי הייתי מתאמנת כל יום.

רוצה לשלב גם פעילות אירובית. מחליטה ומתעצלת.

השנה אני אצליח לשלב התעמלות אירובית ביומיום שלי!

להתמיד יותר בחוג אמא

כתבתי מה זה חוג אמא כאן ואני מודה שבין שלל עיסוקיי ובעיקר עיסוקיהם של ילדיי אני מפספסת לפעמים. וחבל לי. וחשוב לי להשקיע יותר ולהתמיד. השנה אני מתמידה ומצליחה!

להיפגש יותר עם אנשים שמעניינים אותי

במהלך השנה האחרונה הכרתי בעולם הבלוגינג וגם ברשת המווון נשים מעניינות, מסקרנות וסופר מוכשרות! עם חלקן פיתחתי ממש סוג של מערכת יחסים וירטואלית ואני רוצה לקחת את זה צעד קדימה ולהכיר אותן ממש! השנה אני מתכוונת לעשות את זה.

להיפגש יותר עם חברים

יש לי קומץ חברות ותיקות ואהובות שצועדות איתי בשבילי החיים

והעיניים הטובות שלהן נמצאות איתי תמיד.

יש לנו כזוג חברים מימי ביה"ס היסודי והתיכון שאנחנו מאוד אוהבים.

אני מרגישה שבתוך היומיום העמוס של כולנו אנחנו לא מתראים מספיק. לא מספיק נהנים ביחד. וכשאנחנו ביחד, אנחנו ממש נהנים! אז השנה, אני ארים את הכפפה יותר ואיזום מפגשים.

לצאת יותר לטיולים

אני אוהבת מאוד לטייל בטבע ולצערי לא עושה את זה מספיק.

השנה, אני מתכוונת לשלב טיולים בטבע. מנותקים מהמולת היומיום קצת יותר בשיגרה שלי.

להירגע

אני נמצאת כל הזמן בעשיה. מאוד אכפת לי ואני נרתמת ומתנדבת באהבה.

אני חושבת שאני צריכה ללמוד להירגע, להישען אחורה ולקחת לעצמי פסק זמן קצרצר.

לנשום…לנשום…ולהירגע.

זו הרשימה שלי, כרגע.

אני מתכוונת לעשות את המקסימום כדי להכניס אותה יותר לחיי.

כבר כתבתי על חיבתי המיוחדת לברכת האילנות שמתחילים לברך בדיוק היום ואני בוחרת שוב לסיים איתה את הפוסט

"…שֶׁלֹּא חִסֵּר בָּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בּוֹ בְּרִיּוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת וְנָאוֹת, (כְּדֵי) לֵהָנוֹת בָּהֶן בְּנֵי אָדָם.."

מראש חודש ניסן ובמהלך החודש כולו מברכים את ברכת האילנות, מוצאים שני עצי פרי מלבלבים ומודים לה' על היופי שברא בעולם.

מאחלת לי ולכן, שנצליח לראות את הטוב רוב הזמן ולהרעיף על העולם טוב ויופי בהנאה גדולה!

ואת, לאיזו החלטה שלי הכי התחברת?

מה את לוקחת איתך?

ספרי לי, כיף לדעת שהמילים שלי משמעותיות עבור אחרות.

אביבית

 

*בתמונה למעלה, אני בגיל שלוש בערך..

רוב התמונות האחרות צולמו על ידי ונמצאות באינסטוש שלי