עברו שלושה שבועות מהחופש הגדול, אבל מי סופר?
השנה כולם אצלינו בקייטנת אמא שזה אומר שאני עובדת חצי יום ובחצי השני אנחנו משתדלים לבלות.
כבר בתחילת החופש תכננו אותו בעזרת לוח החופש שהכנתי וגם שיתפתי בבלוג. אפשר לקבל אותו כאן.
כל ילד הכין לעצמו מעין רשימת רצונות לחופש ומאז אנחנו משבצים בלוחופש ובעיקר מסמנים המון "וי" על כל מיני חלומות מענינים יותר (מרתון סרטים בלילה) ומענינים פחות (לשחות בים)..
ואני, משתדלת להיות בטוב, למלא להם את החופש בענין ולצבור ביחד איתם חוויות.
כאמא סנטימנטלית אני ממש רוצה שמעבר לזכרון החוויה בלב ובראש שלהם תישאר לנו גם חוויה פיזית.
אז הכנו מעין יומן/ספר זכרונות חופש בו אנחנו מתעדים חלק מבילויי החופש.
אנחנו אוספים "מזכרות" מבילויים שונים, מדביקים אותם במחברת, כותבים כמה מילים ומי שרוצה גם מצייר את החוויה.
בסוף החופש נוסיף תמונות שלנו למחברת ואני בטוחה שנהנה מאוד לדפדף ביומן כזה בסוף החופש ובעוד כמה שנים כשהילדים יהיו גדולים יותר.
איך הכנו ספר זכרונות?
קנינו מחברת עם כריכה קשיחה (עלתה לנו 5 ש"ח במקסטוק)
עטפנו בנייר עטיפה מגניב מהאוסף שלי, הדבקנו מדבקות והוספנו כיתוב עם הסרגל המעולה של סולאנדפייפר.
גלעד הכין סירה מאוריגמי (פעילות נהדרת לימי החופשה! פוסט בדרך…) והדבקנו גם אותה על כריכת המחברת.
מה נכנס למחברת?
בתוך המחברת הדבקנו כל מיני דברים שמסמלים עבורינו את היום או הבילוי שאנחנו רוצים לתעד.
לדוגמא: הדבקנו כרטיסים לסרט שנהנינו בו מאוד (המניונים גנוב על העולם – מומלץ) ותמר כתבה גם כמה מילים מצחיקות מהסרט שנכנסו ללקסיקון המשפחתי 🙂
הדבקנו מזכרת מפסטיבל האור בירושלים, צדפים מבילוי בים, צמיד מה I Jump ואנחנו ממשיכים להדביק עוד ועוד חוויות וזכרונות.
תמר כותבת קולח (ומדהים!) גלעד כותב משמיעה (עולה לא') ובטח עוד יתנסה ויכתוב זכרונות משלו.
אנחנו ניקח אותה איתנו לטיולים ונוסיף עוד ועוד.
בסוף החופש אדביק בה את לוח החופש המשפחתי שלנו וגם את רשימת הרצונות האישית של כל אחד.
הזכרונות מתועדים, החוויות נשמרות ונצרבות להם בלב (ואני ממש משתדלת שהן יהיו טובות ומעצימות), והעשיה והתיעוד מוסיפים מימד ומשמעות נוספת לחופשה הגדולה הזו.
מקווה שנמשיך לאסוף זכרונות טובים,
שנצליח להנות ביחד למרות החום הגדול והשיגרה שמנופפת לנו מחוץ לחלון של הבית הממוזג.
ושימשיך להיות חופש טוב!
אז מה את אומרת? מה דעתך על הרעיון שלי?
אביבית.
אם את עדיין לא עוקבת אחריי בפייסבוק, באינסטגרם או בפינטרסט את יותר ממוזמנת 🙂
כשהייתי צעירה יותר בנסיעותיי לחו"ל הייתי אוספת כל כרטיס כניסה או גלויה שצברתי במהלך הנסיעה ומצרפת לאלבום. זה רעיון נהדר לתעד את החוויות של החופש גם כך. אני בטוחה שזו תהיה מזכרת נפלאה שתלווה אותם שנים רבות.
מעניין, גם אני הייתי הייתי ילדה ונערה שאוספת ומתעדת וכנראה שגדלתי להיות אמא כזאת. אני מרגישה שהם באמת מוקירים יותר את הרגע בזכות העיניים המתעדות … תודה!
אני חובבת של דרכי תיעוד, ואהבתי מאוד את הרעיון של לעשות מין מחברת משפחתית כזו. נראה לי שלילדים בגילאים מסויימים לפעמים יותר קל להתמודד עם תיעוד ואיסוף חומרים יחד, ולא כל אחד מול המחברת שלו. זה גם מגבש ויוצר הווי משפחתי. בסוף החופש אפשר לראיין כל אחד מהילדים ולכתוב את התשובות: ממה הכי נהנו בחופש, מה לא הספיקו, מה הם מקווים שיקרה בשנה הבאה.
ראיון זה רעיון! וזה בהחלט מאפשר לכולם להיות פתוחים יותר לרעיון. זה פחות מחייב ויותר כייפי וכשהמטרה משותפת קורים הרבה מאוד דברים נפלאים
אז גם אני כמו שירה נהגתי (ועדיין נוהגת) לאסוף כרטיסים וברושורים מטיולים. אגב גם באלבום דיגיטלי אפשר להדביק…
אהבתי את הרעיון שלך של מחברת חופש משפחתית, זה רעיון מקסים.
תודה מיכל. מחברת חופש או יומן משפחתי הוא משהו מאוד מחבר. כמו פאזל שכל חלקיו מתחברים למשהו אחד גדול
רעיון מקסים ופרקטי! במיוחד לאוגרת שכמותי
חח כמוני כמוך. ככה לפחות זה מסודר ומעוצב
למען יידעו הדורות הבאים שאמא אוגרת. אבל בסטייל 🙂
רעיון מקסים לעשות את זה לא רק לנסיעה לחו"ל ! אנסה להשיק את זה בבית (:
תודה ירדנה. תהנו!!