וריחות של התחלה, חגים וסליחות נישאים באוויר.
זה הזמן לשבת עם עצמי ולהיזכר בכל מה שקרה השנה. בטוב, בפחות טוב, במה שרציתי, שחלמתי, שהשגתי
ובמה שעוד אשיג..
איזו אישה הייתי, איזו בת זוג, איזו בת ואחות. איזו אמא הייתי.
איזו אמא אני רוצה להיות.
נדמה שככל שהזמן עובר והילדים גדלים (הבכורה עוד שניה 15- או מיי גאד!)
ההבנה שהאימהות היא תפקיד חיי רק מתחדדת ומתעצמת.
זו המהות שלי. (למען הסר ספק- זה לא סותר את הגשמת השאיפות, החלומות והרצונות שלי בתחומים אחרים)
אני רואה את עצמי, ביחד עם בן זוגי כמתווי דרך
שתפקידם לתת יד ולהוליך כל ילד בשביל שלו שמסתעף מהשביל שלנו כהורים וכמשפחה.
שתפקידנו ללמד על העבר ולצעוד אל העתיד ביחד איתם. עם הדילוגים והקפיצות שלהם.
עם הבכי והצחוק, עם הטעויות בדרך ובחזרה לשביל.
בדרך כלל הדרך ברורה לי. אני חושבת.
לפעמים, אני מרגישה שאני רוצה להיות יותר משמעותית, להיות טובה יותר, להנות עוד יותר.
ובהקשר הזה נדמה לי שהשנה הזאת מתחילה מצוין. מאוד!
את אפרת לקט הכרתי ופגשתי בכמה הזדמנויות.
לא יודעת להסביר למה, אבל הרגשתי סוג של חיבור מיידי. כאילו שאנחנו חולקות משהו משותף,
כאילו שהכרנו פעם.
אז לא הכרנו בעבר (אולי בגלגול אחר) ואולי שזורים בחיינו מוטיבים משותפים.
אבל משהו מחבר ביננו ונראה לי שאגלה בחצי השנה הקרובה.
אני זוכה להשתתף במחזור הראשון של קורס האימון לאמהות של אפרת- אמא מאמנת.
ואני הולכת לגלות, לחוות, להבין ולהתאמן איך להיות אמא מאמנת.
אמא משמעותית (יותר), אמא מיטיבה, אמא שמחה (יותר) – אמא טובה!
אתמול נפגשנו בפעם הראשונה.
חבורת נשים מיוחדת, שונות- אבל דומות.
רגישות ורוצות כל כך להיות יותר.
הכרנו, חשפנו, דמענו, צחקנו
וגם קיבלנו משימות לעבודה עצמית.
אני יוצאת לשנה החדשה בציפיה גדולה.
ציפיות בתחומים רבים ומגוונים אבל בעיקר ציפיה להמשך הדרך עם הקבוצה.
ציפיה להמשך וידיעה שיהיה הרבה הרבה יותר טוב.
ומכיון שהתהליך הולך להיות מאוד משמעותי עבורי חשבתי לשתף אתכם בדרך
ומי יודע, אולי תפיקו מזה תועלת וגם תעזרו לי לדייק את עצמי. (אל דאגה, תהיה גם יצירה ורעיונות ו DIY)
אז שתהיה שנה טובה. הכי טובה!
תחייכו ותזכרו שהכל טוב ויהיה עוד יותר 🙂
מה אתם מאחלים לעצמכם לשנה הקרובה?
ספרו לי…
אביבית.
