היום אני חוגגת יום הולדת, א' ניסן, תחילת האביב.

בשנים האחרונות אני ממש אוהבת את תאריך הלידה שלי ומרגישה שהוא הכי טוב שיכולתי לבקש לעצמי (למרות שבטח העובדה שנולדתי בא' ניסן היא זו שמשפיעה עליי…), תחילת האביב, הכל פורח, השמש חמימה ומלטפת, אווירה של חג וניקיון באוויר.

כמו שאני אוהבת.

יום הולדת מכניס אותי לאווירת חשבון נפש, מין סקירה כזאת של מה שהספקתי ומה אני רוצה עוד להספיק.

בשנה שעברה כתבתי רשימת החלטות לשנה הבאה ואם תקראי עד הסוף אגלה לך מה הצליח לי ומה קצת פחות…

והשנה, במחשבות של שבת בבוקר החלטתי לכתוב מכתב לעצמי,

לא, הפעם לא אכתוב מכתב לעצמי בעתיד (למרות שזה רעיון טוב לעשות את זה שוב)

הפעם אני כותבת מכתב לעצמי בעבר, מכתב לנערה שהייתי

אל תפסיקי לחייך

זה אולי נראה מוזר לחלק מהאנשים, אבל החיוך שלך נותן כח לכ"כ הרבה אחרים.

כשאת מחייכת באמת העולם מחייך אליך בחזרה.

תהיי קלילה ואולי קצת פחות רצינית. הכל טוב, באמת.

 

את תתחתני איתו

בלב עמוק בפנים את ממש רוצה שהקשר שלכם יימשך לנצח, שמתישהו הוא יציע לך להתחתן איתו ושתצעדו יד ביד אל עבר השקיעה.

אז את יכולה להיות רגועה, אתם תתחתנו ואתם תצעדו אל עבר השקיעה עוד הרבה שנים ביחד (טפו טפו) עם ארבעה ילדים, משכנתה, ודרך אחת ארוכה שתהפוך אתכם לחברים עוד יותר טובים ממה שאתם עכשיו (למרות שאתם החברים הכי טובים כבר עכשיו)

את עוד תכירי אותו מזוויות אחרות והוא אותך.

אתם תתמודדו עם כל כך הרבה אתגרים ומכשולים בדרך.

אתם תצחקו, תאהבו, תריבו ותשלימו, תביאו ילדים לעולם ואת עוד תרגישי שלא ברור לך איך החיים שלך היו נראים בלעדיו.

בזכותו תמשיכי להרגיש הכי יפה ושווה שיש ותתבכייני לו ותחפרי לו כל יום על משהו אחר ואיכשהו הוא יגרום לך לצחוק על זה.

הוא ידחף ויעודד אותך להקשיב לעצמך ולעשות יותר ממה שאת אוהבת.

סלפי עם מצלמת כיס, עוד לפני שידענו מה זה סלפי. תמונה מטושטשת אבל רגע ברור בזיכרון שלי

תקשיבי לעצמך

יש לך אינטואיציה חזקה. מה שאת חושבת ומרגישה כלפי אנשים וסיטואציות ברגעים הראשונים בדרך כלל מדויק.

לכי עם תחושת הבטן שלך ותנטרלי לפעמים את המחשבות.

תפסיקי לחשוב כל כך הרבה ופשוט תקשיבי ללב ולבטן שלך

סביר שאת צודקת.

הלב שלך יישבר

כשתהיי בת 36, כרמית תמות.

לא תהיי מוכנה לזה כי אף פעם לא מוכנים לזה.

זה יטלטל את כל עולמך ובפעם הראשונה בחייך יישבר לך הלב. תרגישי את החור בלב ממש.

עם השנים החור יתמלא ברגעים מלאי משמעות אבל הסדק יישאר שם לנצח ויגרום לך לחיות את החיים בעוצמה חזקה יותר.

אז תהני כמה שיותר עם האחים שלך ובמיוחד איתה, כי הגעגוע לא עוזב.

אל תתעלמי מהכשרונות שלך

את מוכשרת ואינטליגנטית.

לפעמים תחשבי שאת סתם רגילה, אבל את חייבת להבין כבר עכשיו שאת מלאת כשרונות ובעלת יכולת מופלאה לגעת בדברים ולהפוך אותם לעמוקים, יפים ונכונים.

תאמיני בעצמך!

את מיוחדת

המילים שעפות לך בראש והדגדוג הזה באצבעות זו המתנה שקיבלת מאלוהים.

תתחברי למילים, תני דרור ליצירה שלך. אל תפחדי.

הרגישות שלך היא היתרון שלך

את רואה דברים כמו שאנשים אחרים לא מצליחים לראות, את לוקחת ללב כאב של אחרים, מעשי עוול או אנשים חסרי ישע גורמים לך להזיל דמעה. שאף אחד לא יגיד לך שאת לא יכולה לתקן את העולם כי את לגמרי יכולה!

אם משהו מפריע לך, תגידי.

אם משהו צריך להיות טוב יותר תדאגי לעשות אותו כזה

לכי עם האמונה שלך בכל הכח ואל תוותרי. את יכולה לשנות את העולם ואת תשני.

כשהבת האמצעית שלך תהיה בערך בת 10 היא תספר לך שמפריע לה שהיא כל כך רגישה ואת תגידי לה שהרגישות שלה היא היתרון הגדול שלה ותספרי לה איך את היית ומה גרם לך להבין שזה יתרון משמעותי.

יש לך כל כך הרבה לתת לעולם ואת משמעותית בשביל הרבה אנשים.

תשתדלי להנות מכל מה שאת עושה ומכל רגע שעובר.

תסתכלי תמיד קדימה ותחלמי בגדול.

אוהבת,

את בעוד 20 ומשהו שנים.

**

אם הייתי יודעת אז את מה שאני יודעת היום כנראה שהייתי במקום אחר לגמרי

ומצד שני, יש מצב שהדרך היא זו שגורמת לדברים להיות יותר משמעותיים וברורים.

ואם נחזור לרגע למציאות ולרשימת ההחלטות שלי מהיומולדת הקודם

אני צריכה להשתפר בכל מה שנוגע לשעת השינה שלי, בהתעמלות האירובית ובטיולים.

השנה הזו היתה מאוד משמעותית עבורי מבחינה מקצועית, התחלתי לכתוב לכתוב ולכתוב ואפילו להתחיל לעסוק בכתיבה בצורה מקצועית יותר.

היא היתה מאתגרת מאוד מבחינה אישית ואני מקווה שהיא המשך והתחלה לדברים טובים שעוד יגיעו.

ואת, מה היית כותבת לעצמך בעבר?

ספרי לי,

אביבית.

 

שתפו:
שתפו בפייסבוק
שתפו בפינטרסט
שתפו במייל

אולי תאהבי גם את זה..

9 תגובות “מכתב לעצמי

  • התגובה של חן יאקה-שומרון

    תמיד מיוחדת ותמיד מרגשת. איזה פוסט נפלא.
    מאחלת לך יום הולדת הכי שמח שיכול להיות, החיוך שלך בהחלט עושה קסמים ❤

    הגב
  • התגובה של טליה

    אביבית כמה מרגש ויפה כתבת. מרגישים שאת שלמה ומלאה ובטוחה בעצמך וזה כיף גדול. גרמת לי לחשוב האם גם אני יכולה לכתוב ככה לעצמי כשאני מסתכלת על הנערה שהייתי… ובכלל גרמת לי לחשוב. להתגעגע… ואפילו לדמוע. בחיי. נשיקות. כיף שהכרנו ❤

    הגב
    • avivit
      התגובה של avivit

      תודה שכתבת לי טליה. התגובות האלה נותנות לי כח עצום להמשך הדרך. לא תמיד הייתי כ"כ בטוחה בעצמי (בוודאי לא כשהייתי נערה) עברתי דרך מאוד משמעותית עד הפוסט הזה שממש קלח מתוכי. מרגש אותי שהפוסט שלי ריגש אותך. שוב, תודה!

      הגב
  • התגובה של נעמה אורבך

    אביבית אהובה, הפוסט שלך ריגש אותי עד לעומק הלב והנשמה. והתמונות נפלאות לא פחות.
    לפני כמה שנים אחותי עשתה בלוג-פרוייקט קצר מועד שבו נשים כותבות לנערה שהן היו.
    את יכולה לקרוא את מה שכתבתי שם לעצמי כאן:
    http://a-letter-to-a-girl.blogspot.co.il/2014/01/blog-post_6.html
    ואת שאר המכתבים שכתבו הרבה נשים כאן:
    http://a-letter-to-a-girl.blogspot.co.il/

    הגב
  • וואו וואו איזה פוסט מרגש. וריסקת אותי עם מה שכתבת על אחותך. מאחלת לך המון המון מזל טוב ושתמשיכי תמיד לחייך, להנות מהדרך עם משפחתך הנפלאה ולהקשיב לעצמך ולאינטואיציה המצוינת שלך.

    הגב
  • התגובה של ינינה

    מרגש, אביבית.
    אני מאחלת לך עוד הרבה שנים של בריאות, ביחד עם ההוא מהסלפי המטושוש, נחת מארבעת הילדים , ובעיקר שהכל יהי לך טוב.
    המשפט על אחותך עורר בי תחושות שאני לא יכולה לנסח במילים. אז חיבוק הולך?
    המון מזל טוב!

    הגב
    • avivit
      התגובה של avivit

      ינינה, התגובה שלך ממש מרגשת וחיבוק הולך בגדול! תודה רבה.

      הגב

התגובה שלך חשובה לי...