אני מאמינה ששום דבר לא קורה סתם.
לכל דבר יש סיבה.
לכל אדם שאנחנו פוגשים בדרך יש תפקיד בחיינו.
כל אדם מביא איתו משהו לחיינו.
בשנה- שנתיים אחרונות הכרתי כמה וכמה אנשים שהחיבור איתם היה לכאורה בלתי מוסבר.
אנשים שפגשתי "ככה סתם" ומשהו באינטואיציה גרם לי להתחבר אליהם.. (כן, אני יודעת, הגיל וזה…)
בעבר הייתי נותנת למפגשים כאלה לחלוף בחיי והיום אני משתדלת לאסוף אותם,
להכיר ולהבין למה הרגשתי חיבור .. בד"כ אני לא טועה.
עד היום החיבורים האינטואיטיביים האלה הוסיפו רק טוב לחיי .
**
To make long story short (סטוגודוש)
את אפרת הלר הכרתי ברשת, אנחנו משוטטות באותם המקומות.
שתינו בלוגריות שאוהבות אסתטיקה ואיכשהו הצטלבו דרכינו.
היא חיפשה חומר להעברת תמונה לעץ אני הפניתי אותה לחנות שאני אוהבת. זהו.
יש לה אחלה בלוג. סיכמנו שצריכות לעשות משו יחד מתישהו. אחלה.
אחרי כמה חודשים (ושניה לפני החופש הגדול) קיבלתי הודעה בפייסוש מאותה אפרת ממש :
" תגידי יקירתי, את לומדת פילאטיס בגני תקווה במקרה?
הי, כן. נפגשנו??
חשבתי שאת מוכרת לי ועד שהבנתי מאיפה…
הייתי בשיעור איתך שבוע שעבר
אני עם הגב התפוס (סמיילי עצוב משפיל מבט)…"
ואחרי שצחקנו שבסוף באמת נעשה משהו ביחד קבענו להיפגש, כמה ימים אח"כ.
בית קפה. גבעת שמואל.
אפרת יפה ממש. הרבה יותר במציאות.
אני הזמנתי מוזלי, היא זירו.
כאילו אנחנו מכירות בכלל..לי זה הרגיש כאילו נפגשנו כבר בעבר.
וגיליתי ששתינו למדנו ימימה.
אני דתייה והיא מגיעה מאותו רקע.
יש לנו חלומות די דומים.
ויש לנו כמה וכמה מכרים משותפים.
ויהיה לנו פוסט משותף
וניצור ביחד. בטוח.
אבל אין לי ספק שאפרת היא מהאנשים שיישארו בחיי.
בינתיים, היא כתבה על הפגישה שלנו אצלה בבלוג ממש ממש כאן.
ואם אתם עדיין לא מכירים, אז ממש כדאי לכם!
**
בין לבין הכרות עם אנשים מרתקים, עבודה, כתיבה ויצירה.
בחודש האחרון אני בעיקר אמא לארבעה בחופשה. גדולה.
וזה קצת חופש בשבילי גם.
והחלטתי. החלטתי שבחופש הזה אחזק כל ילד שלי בדבר אחד לפחות.
להיות בביטוי עצמי מלא, להגשים חלומות, לדבר, להקשיב. להיות.
לא תמיד זה קל. העולם כולו לא בחופשה והשיגרה ממשיכה כרגיל.
ואני מזכירה לעצמי כמו מנטרה "וזכני לגדל.."
לא לגדל רק במובן הפיזי. לגדל אותם בעיני ובעיניהם. לעשות אותם גדולים ולעוף לעוף עליהם.
המשך חופשה נעימה!
כל התמונות בפוסט מחשבון האינסטוש שלי, שאני כ"כ אוהבת.
אם אתם עדיין לא מכירים- נעים להכיר!
צדקת מקסימה שכמותך, אני קוראת אומנם ברפרוף קל (קשב וריכוז..) ומאוד נהנת ובעיקר מרגישה ברכה משום מה…. מין רוגע ושלווה.
שאי ברכה והצלחה.
תודההה על התגובה.
ריגשת אותי מאוד